פסק-דין בתיק תא"מ 18887-03-11 - פסקדין

1.      השאלה העומדת להכרעתי הינה האם התובע ביטל את ההסכם עם הנתבעת כדין או שהתנהלותו מהווה הפרה של ההסכם בין הצדדים.

רקע עובדתי:

2.      הנתבעת היא חברה למתן שירותי תקשורת ובהם שירותי אינטרנט וטלפון קווי.

3.      לבקשת התובע ביום 6.7.10 הגיע לביתו נציג מכירות מטעמה של הנתבעת, ולאחר משא ומתן הסכים התובע לרכוש מהנתבעת חבילה מוזלת הכוללת הן שירותי טלפון קווי, והן חיבור לאינטרנט. על פי ההסכם, שנכרת בין הצדדים,  התובע נדרש לשלם רק עבור שירותי אינטרנט, וכך היה זכאי ל-2,000 דקות שיחה חינם מדי חודש ליעדים נייחים, ולתעריפים מוזלים ליעדים ניידים (להלן: "ההסכם").

4.      בהתאם להסכם, המחיר המוזל שהוסכם בין הצדדים מותנה בכך שהתובע מתחייב לשלם לנתבעת תעריף קבוע עבור שירותי האינטרנט וזאת לתקופה בת 24 חודשים. על כן גם הוסכם בין הצדדים כי היה והתובע יסיים את ההתקשרות לפני תום תקופה זו, הוא יחויב במכפלת העלות החודשית במספר החודשים שנותרו עד לתום תקופת ההתקשרות. 

5.      התובע חובר לאינטרנט ביום 6/7/10 אך עוד באותו יום הודיע למוקד שירות הלקוחות של הנתבעת כי הוא לא מצליח להתחבר לאינטרנט. יש לציין כי במועד זה לא חובר התובע כלל לטלפון ותואם מועד חיבור מאוחר יותר. הנתבעת טוענת כי תקלה זו היתה בעטיין של התשתיות של חברת בזק, אך היא ניסתה לסייע לתובע ככל יכולתה, והפנתה אותו למוקד בזק.

6.      למחרת פנתה אשת התובע לנתבעת וטענה שהיא עדיין לא מצליחה להתחבר לאינטרנט, והנתבעת שלחה לבית התובע טכנאי אשר פתר לטענתה את התקלה. הנתבעת טוענת כי התקלה היתה בשירותים של בזק, והטכנאי מטעמה עמד בקשר עם חברת בזק וכך הצליח לסדר את חיבור האינטרנט. באותו מועד הטכנאי גם חיבר את הטלפון הקווי.

7.      התובע טוען כי על אף ביקורו של הטכנאי התקלה לא נפתרה וגם הטלפון שחובר אינו תקין, ועל כן שב ופנה לנתבעת ביום 11.7.10 הלין על התקלה וביקש להתנתק. הנתבעת טוענת כי מקור התקלה היה שוב בחברת בזק, ועל כן היא דאגה לשיחת ועידה עם מחלקת שירות הלקוחות של בזק, והתקנה טופלה.

8.      ביום 12.7.10 התובע שב ופנה לנתבעת, הודיע שהאינטרנט והטלפון שוב לא פועלים, ושב וביקש להתנתק. התובע הופנה למחלקת שימור לקוחות ושם הובהר לו כי התקלה נובעת מבעיות תשתית של בזק. בנקודה זו נחלקות גרסאות הצדדים - התובע טוען כי הודיע על התנתקות ואילו הנתבעת טוענת כי התובע הודיע לה שלמחרת היום צפוי להגיע טכנאי של בזק לביתו, ושהוא יודיע לה לאחר מעשה מה קרה.

9.      ביום 13.7.10 התובע התנתק משירותי הטלפון הקווי של הנתבעת, והתחבר לשירותי בזק. התובע לא הודיע על הניתוק לנתבעת, אך נודע לה על כך באופן מידי מחברת בזק.

10.  התובע טוען כי הוא ביקש להתנתק משירותי האינטרנט שלא עבדו, הודיע על כך לנתבעת והתנתק בפועל ביום 13.7.10 כאשר התחבר לבזק. הנתבעת מוכנה לראות בניתוק החיבור של הטלפון הקווי הודעה על ביטול ההתקשרות אך ורק בנוגע לטלפון הקווי, אך היא המשיכה לראות את התובע כמי שמחובר לשירותי האינטרנט שלה.

11.  במהלך חודש אוקטובר פנה התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת כדי לברר מדוע איש אינו אוסף את המודם מביתו, ואז שלח את המודם בדואר רשום למשרדי הנתבעת. על אף משלוח המודם המשיך התובע לקבל חשבונות, דבר שהטריד אותו שכן הוא סבר שביטל את ההסכם עם הנתבעת. על כן התובע פנה למרכז לזכויות אזרח בבית משפט, והמרכז כתב עבורו מכתב שבו שב והודיע לנתבעת על ביטול ההסכם. 

12.  בעקבות מכתב זה, במהלך חודש נובמבר קיבל התובע דרישת חוב מהנתבעת בגין דמי שימוש יחסיים עבור הטלפון הקווי בחודש יולי,   ודמי שירותי אינטרנט ודמי אחזקת מודם, עבור החודשים 7/2010- 11/2010 ובנוסף דמי יציאה משירות האינטרנט בגין סיום ההתקשרות על ידי התובע לפני המועד המוסכם. בסך הכל דורשת הנתבעת מהתובע סך של 2,131 ש"ח.

13.  בעקבות דרישת חוב זו הגיש התובע לבית המשפט את התובענה שבפני ובה דרש כי יינתן סעד הצהרתי לפיו ההסכם בוטל, וגם תבע פיצויי בסך 40,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו על ידי הנתבעת.

14.  הנתבעת מצידה טוענת שהיא לא היתה אחראית לתקלות באינטרנט ובטלפון, אך ניסתה לסייע לתובע כמיטב יכולתה. לטענתה, התובע לא הודיע מעולם שהוא מבקש להתנתק משירותיה, אך כאשר החליף את החיבור לטלפון הקווי והתחבר לטלפון של בזק, ראתה בכך הודעת ביטול של עסקת הטלפון הקווי ולא דרשה תשלום מיוחד. יחד עם זאת, עד להודעת התובע בחודש נובמבר הוא לא הודיע כלל שהוא מבקש להתנתק מהאינטרנט ועל כן היא עומדת על מלוא התשלום כאמור בהסכם. 

האם היתה תקלה באינטרנט ובטלפון הקווי?

15.  הנתבעת טוענת כי התובע השתמש באינטרנט בפועל ועל כן הדבר מעיד שלא היו תקלות קשות כפי שטען התובע. עוד טוענת הנתבעת כי כל תקלה שכן היתה בחיבור לאינטרנט מקורה בתשתית של בזק ולא בחיבור שלה.

16.  ממסמך פירוט הגלישות שמצרפת הנתבעת כנספח 5 לתצהירה עולה כי התובע גלש לכאורה באינטרנט במהלך חודש יולי 2010, כ-  83 שעות.

17.  ברם, בחינת המסמך מעלה מספר תהיות. ראשית, מהמסמך ניתן ללמוד רק את שעת הכניסה לאינטרנט, ולא ניתן ללמוד את שעת היציאה על כן לא ניתן לדעת מהו היקף הגלישה בפועל.